הר הבית הוא המקום הקדוש ליהודים בעולם. המקום בו היו בתי המקדש הראשון והשני, והמקום בו ייבנה, כך מצפים היהודים כבר דורות – בית המקדש השלישי. על פי המסורת שלנו זהו ההר שבו עקד אברהם את יצחק, האבן שבמרכזו של ההר – נחשבת כתשתית-העולם (אבן-השתיה), וההר עליו ניבא ישעיהו את הנבואה הכה-אוניברסלית: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם… כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם.

לאורך השנים יהודים ייחלו לעלות לירושלים ולהתפלל בה, וכשהצליחו – הם התפללו בהר הבית, או כמה שיותר קרוב אליו. כשנאסר על יהודים להיכנס אליו, לאורך מאות שנים, יהודים נהגו להתפלל ליד אחד מכתליו. מאות שנים זה היה דוקא הכותל המזרחי, ובמאות השנים האחרונות – הכותל המערבי של הר הבית. למעשה, הכותל המערבי קדוש רק משום שהוא חלק מהדבר האמיתי – הר הבית, המקום אשר בחר ה'.

לפי פוסקים רבים, חרדים ודתיים, אשכנזים וספרדים – העליה להר הבית מותרת, מבורכת ורצויה. כיום רוב רבני הציונות הדתית תומכים בעליה להר הבית, בגבולות המותרים, לאחר טבילה וללא נעלי עור. אמנם הנושא נתון במחלוקת הפוסקים, כמו סוגיות הלכתיות רבות הקשורות בציונות: עליה לארץ, צבא, מדינה וכדומה. למי שרוצה להעמיק, ממליצים על הספר 'הר הבית כהלכה', של הרב אלישע וולפסון. כדאי תמיד להתייעץ ולהעמיק ולהבין שהעלייה היא מצווה גדולה.

אין חשש. כל מי שעולה עם חזות יהודית, או במסלול היהודי, מוגבל על ידי המשטרה, ברצונו ושלא ברצונו, למסלול ההלכתי המקובל, שמותר ומבורך על פי פוסקים רבים.

אם זה חשוב לך – ההלכה היהודית מחייבת כניסה להר לאחר טבילה במקווה, לגברים ולנשים, וכן עם נעליים שהסוליה שלהם לא עשויה מעור (כמו ביום-כיפור…). הטבילה צריכה להיות ללא בגדים או תכשיטים, במקור מים שלא עברו שאיבה – כלומר מעיין, בור, ים – או מקווה רגיל. הטבילה מהווה היטהרות לקראת הכניסה למקום השכינה. אפשר לקרוא על ההלכות כאן באתר ולהתקשר לקבלת יעוץ.

נכון שגם מבין הרבנים המתירים, יש מי שאוסר טבילה של רווקות במקווה (ולכן גם כניסה שלהן להר). אולם, כמה פוסקים חשובים סוברים שלצורך כניסה להר הבית, רווקות יכולות בהחלט לטבול גם כן. אפשר לקרוא על ההלכות כאן באתר ולהתקשר לקבלת יעוץ.

הר הבית הוא המקום הקדוש ליהודים, ויהודים מכל המגזרים והסגנונות יכולים להרגיש בו בבית – כי זהו ביתם, לא פחות מאשר כל יהודי אחר. להפך: מאז ומעולם ירושלים ובית המקדש היו מקום המפגש וההתכנסות של כל העם, וגם כיום, לעיתים קרובות יש תחושה שדוקא בהר הבית נעלמות המחיצות הרגילות, ונפתחת תחושה של אחדות וקירוב-לבבות.

לצערנו הר הבית פתוח ליהודים רק מספר שעות ביום, בחלק מהימים. אם אין איזשהו חג מוסלמי (וכדאי לברר לגבי זה), ההר פתוח בימים א-ה. בחורף 7:00-10:00, 12:30-13:30. בקיץ 7:00-11:00, 13:30-14:30. המשטרה בכניסה לפעמים דורשת תעודה מזהה, ולא מאפשרת כניסה עם סממנים דתיים ולאומיים (למשל: סידור תפילה, דגל ישראל), וגם לא עם נשק חם וקר. אין צורך לתאם ביקור! רק שימו לב: אין ממש חניה קרובה להר הבית, וגם אין בו שירותים. הכניסה היחידה של יהודים להר נמצאת ברחבת הכותל – צמוד לעמדות הבידוק הבטחוני שמול שער האשפות.

ממש לא מסוכן. למעשה, זהו אחד המקומות המוגנים ביותר על ידי כוחות משטרת ישראל. לאורך הביקור בהר, היהודים מלווים ומוקפים, ירצו או לא, בכוחות משטרת ישראל, ושעות הכניסה להר הן בדרך כלל כאשר ההר ריק יחסית ממוסלמים. ילדים מתקבלים בהר בברכה, ופעמים רבות הם חווים אותו 'חלק' יותר ועמוק יותר ממבוגרים רבים.

אנחנו מספקים באופן קבוע מדריכים מטעמנו בהר, ללא תשלום ולשירות הציבור הרחב, למי שמעוניין. למעוניינים, ניתן גם לתאם איתנו מראש מדריך ייעודי עבור הקבוצה – במידה ורוצים הדרכה מפורטת או מיוחדת. פרטים כאן באתר שלנו.

במלחמת ששת הימים ישראל כבשה, כמעט בלי-כוונה, את הר הבית, אך משה דיין מיד מסר את השליטה בו לווקף (=משמר ההקדש) הירדני (ללא החלטת ממשלה). כיום הוואקף הירדני קובע את כללי הביקור, ומדינת ישראל, על אף שהיא הריבון בשטח, מתייחסת אליו (ולממשלת ירדן) כמי שקובע מה מותר ומה אסור. על פי מדינת ישראל הר הבית לא נחשב מקום קדוש ליהודים, אלא למוסלמים בלבד, והיא משתפת פעולה עם האיסור על תפילה יהודית בהר. כמו כן הוואקף (ומשטרת ישראל בעקבותיו) אוסר על כל פעילות פולחן יהודית (השתחוויה, הרמת עפר), וגם על סממנים לאומיים (דגל ישראל, שירת התקווה). בלב מדינת ישראל, הוענקה שליטה למי שלא מוכן להכיר בה.

לצערנו הרב ולמרבה החרפה, המדיניות הרשמית של מדינת ישראל נכון לעכשיו, היא לאסור באופן רישמי על תפילה יהודית בהר. אנו פועלים כדי לשנות את זה, ומזמינים אתכם לפעול יחד איתנו. בכל מקרה, באופן לא רישמי ומתחת לראדאר, פעמים רבות שוטרים מעלימים עין מתפילות שקטות, אולם לא תמיד. אם אתה אזרח שומר חוק שבסך הכל התפלל בשקט בהר – זה ייגמר, לכל היותר, בנזיפה של שוטר. עצוב מאוד, אבל ככל שנהיה שם יותר – המציאות הזו תשתנה.

כל אחד שעולה משנה את המצב. הוא כבר משתנה: בשנים האחרונות חלה עליה דרמטית של כמות היהודים שעולים להר, וזה גרם באופן ישיר להקלות רבות במדיניות. ככל שיהודים רבים יותר יעלו להר ויבקשו להתפלל בו – המדיניות הציבורית תשתנה. בואו. עם ישראל צריך אתכם בהר. הצטרפו אלינו!