בג"צ 4897/24 עתירת עמותת "בידינו למען הר הבית" ותובנות משפטיות ממנה

בחצי שנה האחרונה התנהל בג"צ 4897/24 שהגישה עמותת "בידינו למען הר הבית" נגד הרחקות עולים יהודים מהר הבית ובפרט נגד הרחקתו של מנכ"ל העמותה תום ניסני בשל "קמפיין למען עידוד הנפת דגל ישראל בהר הבית", ונגד מדיניות המשטרה בהר.

בג"צ, כצפוי, דחה את העתירה אך במקביל קבע "מסגרת משפטית" המחייבת את המשטרה בכל פעם שהיא מעוניינת להפעיל סמכויות בהר הבית.

את המסמך שלפניכם כתב עו"ד אביעד ויסולי ועבר תוספות ע"י מנכ"ל עמותת "בידינו למען הר הבית" תום ניסני.

תובנות משפטיות עיקריות:

1. בג"צ קבע שוב, חד משמעית כי זכות יהודים להתפלל בהר הבית היא זכות יסוד חוקתית (שאסור להפר), וכן הכיר בו שוב כמקום שחוסה תחת חוק השמירה על המקומות הקדושים (התשכ"ז – 1967).

מה זה אומר בפועל? שכל הגבלה או פגיעה בזכותם של יהודים להתפלל בהר הבית או להיכנס אליו, עלולה להוות עבירה פלילית, וכן כל אדם שמחלל את קדושת המקום (למשל, משחק כדורגל בהר הבית), צריך לעמוד לדין פלילי ("המחלל מקום קדוש או הפוגע בו בכל דרך אחרת, דינו – מאסר שבע שנים)!

החוק המלא: כאן

2. בג"צ קובע כי למשטרה נתונה סמכות להגביל כניסה (כלומר, להרחיק יהודים) מהר הבית בשני תנאים מצטברים:

א. בהתקיים הסתברות קרובה לוודאי לפגיעה קשה בביטחון ובסדר הציבורי.

ב. בהתקיים תשתית עובדתית איתנה ועדכנית.

כלומר: כשהמשטרה מעוניינת להרחיק אדם מהר הבית, עליה להוכיח תשתית עובדתית מודיעינית ועדכנית, וכן להוכיח "הסתברות קרובה לוודאי לפגיעה קשה בביטחון ובסדר הציבורי."

3. בג"צ קבע כי מעתה לא ניתן יהיה להרחיק עולים להר הבית אם קיים נגדם חשד כלשהו לביצוע עבירה שבגינה נעצרו או עוכבו. עד היום, במשטרה לעתים עיכבו עולים לתחנה בחשד פלילי כלשהו, ובאותה הזדמנות הרחיקו את העולים מנהלית. בג"צ יוצר הפרדה בין המקרים!

אם עוכב או נעצר עולה להר הבית לתחנה והשוטר מסר לו שהוא חשוד בעבירה, הוא מנוע מלתת לו הרחקה מהר הבית או לקיים לו שימוע טרם הרחקה מהר הבית.

4. בג"צ קובע לראשונה כי בניגוד לעמדה שנמסרה מטעם המדינה במשך שנים כי "הדרג המדיני" קובע את ההגבלות מהר הבית, המשטרה נושאת מעתה באחריות מלאה לכל ההגבלות הנובעות כאמור, כביכול, מצורך ביטחוני בלבד.

בג"צ למעשה מטיל את מלוא האחריות למשטרה, שלא תוכל יותר להתחבא מאחורי טענות של "הוראות הדרג המדיני"! זה כולל הגבלות רבות שצוינו במסגרת העתירה על-ידי עמותת "בידינו" ובא-כוחה עו"ד אביעד ויסולי, כגון: הארכת שעות פתיחת הר הבית, תפילות בהר, הפסקת ליווי הקבוצות, בידוק למוסלמים בכניסה להר הבית, הפסקת ההרחקות המנהליות, ועוד.

פסק-הדין המלא מצורף: פסד עתירת בידינו ותום ניסני (1)

שתפו:

Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram

ברשתות החברתית

פרסומים אחרונים:

פרק ב' – הנהלים בהר הבית

אם נשאל אדם ממוצע בישראל, גם אחד הסובר שמותר לעלות להר הבית, ככל הנראה המילים "חוקי", "מותר" או "אסור" יעלו בדבריו ביחס לתפילה או עניינים

פרק א' – זכויות אדם ואזרח בישראל

טרם ניכנס לעובי הקורה בעניין הר הבית, חשוב לפתוח ולציין כי ישנן זכויות השייכות לנו כאזרחי המדינה בפרט וכבני אנוש בכלל. זכויות אלה הן זכויות

כמות עולים

בשנת תשפ"ה

החודש

השבוע

היום

עוד פרסומים

פרק ב' – הנהלים בהר הבית

הנחיות בעת קבלת זימון לשימוע טרם הרחקה מנהלית לא-חוקית מהר הבית

פרק א' – זכויות אדם ואזרח בישראל

בג"צ 4897/24 עתירת עמותת "בידינו למען הר הבית" ותובנות משפטיות ממנה

מדוע מותר להניף דגל ישראל בהר הבית?

"לגלות אומץ לב ציבורי": ח"כים דרשו מעיריית ירושלים להציב שלטים בעברית בהר הבית

שרים וחברי כנסת מהקואליציה פנו לחברי הקונגרס האמריקאי: “הכירו בזכותו של העם היהודי על הר הבית”

המטרות החדשות לשנת תשפ"ה בדרך לריבונות יהודית בהר הבית

נפתחה ההרשמה המוקדמת לכנס השנתי של בידינו למען הר הבית

תשרי תשפ"ה: שיא במספר היהודים שעלו להר הבית מאז ימי בית המקדש

מסכמים את שנת תשפ"ד בארגון בידינו

סיכום ראש חודש אלול בהר הבית: עלייה של 61% במספר העולים מהשיא הקודם

מסכמים את חודש אב בהר הבית

סיכום חודש תמוז תשפ"ד ועד תשעה באב ההיסטורי!

עולים להר הבית בתשעה באב? מצוין! | כל הפרטים כאן

סיכום חודש סיוון של צוות קשרי ציבור בארגון

המאבק בהרחקות: עתרנו לבג"ץ בדרישה להפסקת ההרחקות הלא חוקיות מהר הבית

מסכמים את חודש סיוון בהר הבית

תחרות פינת המקדש לזכרו של גיבור ישראל סרן הראל שרביט הי"ד

סיכום חודש אייר תשפ”ד – מאי 2024