הר הבית – גשר המחבר בין כיסופים למציאות

י״ד בכסלו ה׳תשפ״ד

הר הבית  – גשר המחבר בין כיסופים למציאות

הרהורים בדרך להר הבית

הר הבית שהינו התשתית הארצית, שעליו עתיד להיבנות בית המקדש נמצא שנים ארוכות מחוץ לתודעה המעשית של עם ישראל. למרות שכולנו מתפללים ומייחלים לייסודו של בית המקדש, נראה שהדרך שעוברת בין התפילה למציאות מטושטשת ולוטה בערפל.

הדרך בין תפילותינו בבתי הכנסת, לבניית בית המקדש הלכה למעשה,  עוברת דרך חיזוק הקשר הרוחני והארצי של כל יהודי עם הר הבית. ליתר דיוק דרך פרקטיקות פשוטות ליישום,  ניתן להחזיר את הר הבית ללב התודעה המעשית של עם ישראל, כאשר הדיון סביב עלייה להר הבית הינו חלק שגור ומובן מאליו בחיי היומיום של כל יהודי. כפי שביקור ותפילה בכותל נתפסים כחלק שיגרתי ומובן מאליו בביקור בבירתנו הנצחית עיר הקודש ירושלים, נכון הדבר גם לעלייה להר הבית.

אך כאן מתחיל מסע ההתמודדות של כל יהודי החפץ לעלות להר הבית עם המחשבה עצמה של העלייה להר. אפשרות זו שאמורה להיות נהירה לכל, מגלה שכל אחד מאיתנו נושא על גבו שק פחדים שהלעיטו אותנו במשך שנים על גבי שנים ואזהרה ברורה לגבי אפשרות של עלייה להר. להלן מספר דוגמאות: ״זוהי עבירת כרת לעלות להר הבית״, ״מסוכן שם, יכולים לפגוע בך״, ״מה יש לחפש שם על ההר, הרי אין שם כלום״, וההפחדה שאהובה עליי במיוחד "אסור להרגיז את הגויים.", הרי עצם העובדה שאני חיה ונושמת לא מרגיז את הגויים? ועוד כהנה וכהנה טיעונים מטיעונים שונים, שאת כולם ניתן להפריך בזה אחר זה. אמירות אלה הן לא יותר מאשר מסך ערפל שניתן לפזר במחי יד, אך נתפס כקיר בלתי ניתן להזזה.

למה אנו מייחלים? הרחבת שעות העלייה להר הבית, פתיחת כניסות ושערים נוספים ליהודים לכניסה להר, מתן אפשרות לעולי ההר לעצור בנקודות חשובות על מנת להתייחד עם המקום, הקלות עד כדי ביטול האיסור לפולחן דתי על ההר, הנאכף כיום על ידי המשטרה.

בדור הזה נאזור אומץ, נוריד את שק הפחדים מעל גבינו, נפתח אותו, נתבונן בפחדים ללא חשש ונשחרר אותם ואת עצמנו מנשיאתם.  נרצה להתחבר לבית המקדש באופן יומיומי ולא רק דרך התפילה ולא רק בתשעה באב, היום בו נחרבנו כאומה והוגלינו בבושת פנים מארצנו. נחשוב על הר הבית גם על דרך החיוב; דרך ביקורים תכופים בהר הבית אנו מתחייבים בפני בורא עולם אנחנו כאן כדי להחזיר אותך אבינו שבשמיים למשכנך, לבית הבחירה. הדור שלנו הוא הדור שמחבר בין הכיסופים לבין המציאות. באחריותנו ליצוק משמעות ותוכן אמיתיים לשלוש המילים איתן נפתח מאמר זה דרך עלייה להר הבית, חיזוק הנוכחות היהודית בו וביטול האיסורים לפולחן יהודי על ההר. טוב נעשה אם נבין כי תמה לה הגלות.

ד"ר רוית יסכה רוטנברג

 

שתפו:

Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram

ברשתות החברתית

פרסומים אחרונים:

פרק ב' – הנהלים בהר הבית

אם נשאל אדם ממוצע בישראל, גם אחד הסובר שמותר לעלות להר הבית, ככל הנראה המילים "חוקי", "מותר" או "אסור" יעלו בדבריו ביחס לתפילה או עניינים

פרק א' – זכויות אדם ואזרח בישראל

טרם ניכנס לעובי הקורה בעניין הר הבית, חשוב לפתוח ולציין כי ישנן זכויות השייכות לנו כאזרחי המדינה בפרט וכבני אנוש בכלל. זכויות אלה הן זכויות

כמות עולים

בשנת תשפ"ה

החודש

השבוע

היום

עוד פרסומים

פרק ב' – הנהלים בהר הבית

הנחיות בעת קבלת זימון לשימוע טרם הרחקה מנהלית לא-חוקית מהר הבית

פרק א' – זכויות אדם ואזרח בישראל

בג"צ 4897/24 עתירת עמותת "בידינו למען הר הבית" ותובנות משפטיות ממנה

מדוע מותר להניף דגל ישראל בהר הבית?

"לגלות אומץ לב ציבורי": ח"כים דרשו מעיריית ירושלים להציב שלטים בעברית בהר הבית

שרים וחברי כנסת מהקואליציה פנו לחברי הקונגרס האמריקאי: “הכירו בזכותו של העם היהודי על הר הבית”

המטרות החדשות לשנת תשפ"ה בדרך לריבונות יהודית בהר הבית

נפתחה ההרשמה המוקדמת לכנס השנתי של בידינו למען הר הבית

תשרי תשפ"ה: שיא במספר היהודים שעלו להר הבית מאז ימי בית המקדש

מסכמים את שנת תשפ"ד בארגון בידינו

סיכום ראש חודש אלול בהר הבית: עלייה של 61% במספר העולים מהשיא הקודם

מסכמים את חודש אב בהר הבית

סיכום חודש תמוז תשפ"ד ועד תשעה באב ההיסטורי!

עולים להר הבית בתשעה באב? מצוין! | כל הפרטים כאן

סיכום חודש סיוון של צוות קשרי ציבור בארגון

המאבק בהרחקות: עתרנו לבג"ץ בדרישה להפסקת ההרחקות הלא חוקיות מהר הבית

מסכמים את חודש סיוון בהר הבית

תחרות פינת המקדש לזכרו של גיבור ישראל סרן הראל שרביט הי"ד

סיכום חודש אייר תשפ”ד – מאי 2024