אם נשאל אדם ממוצע בישראל, גם אחד הסובר שמותר לעלות להר הבית, ככל הנראה המילים "חוקי", "מותר" או "אסור" יעלו בדבריו ביחס לתפילה או עניינים אחרים בהר הבית. בעניין חוקיות הפולחן בהר ניגע בהמשך. כעת נתמקד במה קורה בפועל בהר הבית.
אז מה באמת קורה כיום?
אדם שיעלה להר יגלה כי מדי יום מתקיימות בהר מזה כמה שנים תפילות במניין, וכמובן עם הגבלות. במקומות מסוימים מאוד בהר, השוטרים לא ימנעו מהעולים והעולות להשתטח על הקרקע (מצווה הנהוגה בהלכה היהודית רק בהר הבית), דבר שהפך לנורמה רק החל מצום ט' באב של שנת תשפ"ד. אם אדם יעלה מספר פעמים בזמנים שונים, הוא יגלה כי רמת הנוקשות של ההגבלות משתנה מקצה לקצה, אפילו באותו היום. כמו כן, דבר שנהיה אורח קבע משום מה, הוא המסלול אותו נאלצים כל היהודים בעלי החזות היהודית ללכת בכפיית ליווי משטרתי.
אמנם, עדיין יש הגבלות שלא משתנות באופן יחסית קבוע בינתיים. מהסיבה העיקרית שהן תלויות בתנאי הכניסה להר בבידוק הביטחוני ולא בהתנהגות העולה בהר עצמו. למשל: סידור, תפילין, טלית או דגל ישראל – אם יהודי יתפס עם דברים הדומים לאלו בבידוק הביטחוני, הוא יאלץ להשאיר אותם בכניסה ויתכן ואף יסורב להיכנס להר. אם יעלה, השוטרים לא יתנו להמשיך בסיורו ובמקרים חמורים אף יעכבו אותו לתחנה על הפרת ההנחיות. כך גם נוצרי יאלץ להשאיר את הברית החדשה וכנראה להצניעה את תליון הצלב שלו. נזכיר שלפי החוק, המצב התקין הוא שאם אין חוק שאוסר על משהו, אז הוא מותר. בהר הבית – זה לא קורה!
חשוב לחזור ולהדגיש, בניגוד לכל מקרה אחר, בו על פי חוק, אזרח פשוט יכול לחפש ברשומות מה הנהלים והחוקים, עולי ההר מדי יום נתקלים בהנחיה חדשה או אקראית, כזאת שלא ניתן להעלות על הדעת ולמחרת סבירות גדולה שתיעלם. לדוגמא:
- איסור שירה בקול רם
- איסור תפילה בקול רם
- איסור חלוקת סוכריות
- איסור ישיבה במקומות אקראיים https://www.youtube.com/shorts/SEKU5KQmy4U
- איסור הליכה בקצב איטי מדי
- איסור הרמת חפצים מהרצפה
- איסור דיבור עם מוסלמים בהר
- איסור הערה לשוטרים
- איסור להשתטח, למעט "ההיתר" החדש בחלק המזרחי של ההר, אך בכל מקום אחר עדיין חלה האיסור.
- איסור ויכוח עם בן/בת הזוג https://www.youtube.com/shorts/eQ1A4qAg2UI
- איסור העלאת כל פריט לבוש עם מסר כלשהו שבעיני השוטר נראה כ"מחאתי". https://www.youtube.com/shorts/0AkdNaJ5I7c
יש עוד אינספור דוגמאות.
https://www.youtube.com/shorts/V5HzBX1JwMA
לפני שנדון בחוקיות הנהלים בהר הבית, יש לברר בכלל מהם הנהלים המדויקים בהר? אחרת מגיעים למצבים לא נעימים של דין ודברים בו אזרח תמים טוען שלא ידע שאסור לעשות את מה שעשה ואילו השוטר בטוח כי קבל תדרוך מפורט לפני העליה.
בסופו של יום, כאשר אדם נענש בידי המשטרה על משהו בהר הבית, אחת העילות נגדו תמיד תהיה כי הוא "פעל בניגוד לנהלי הביקור הקבועים במקום".
על פי חוק, בכניסה לכל מתחם המוחזק בידי רשות מנהלית, יש לפרסם שלט עם הנחיות התנהגות במקום, וכך המשטרה עושה גם בהר הבית. בכניסה לפני הבידוק הביטחוני, ישנו שלט (דהוי ומוסתר) המורה על שלל איסורים וכללי התנהגות. השלט עבר עדכוני מיקום פיזי ונוסח שונים, הנוסח העדכני הינו משנת 2015 . בין האיסורים:
- אסורה כל פעילות הפגנתית / מחאתית בשטח הר הבית וכן אסורה הכנסת שלטים, דגלים או חפצים אחרים המשמשים לפעילות הפגנתית / מחאתית.
- אסורה פעילות דתית / פולחנית בעלת סממנים חיצוניים גלויים.
- אסורה הכנסת תשמישי קדושה או חפצים אחרים המשמשים לפעילות דתית / פולחנית.
ההנחיה האחרונה מופיע באותיות מודגשות: "בכל מקרה של ספק יש לקבל מראש אישור מהשוטרים במקום".
בשנת 2020 עתרו פעילי ההר לבג"ץ בדרישה להוריד את השלט בשל אי חוקתיותו בנוגע לסמכות המשטרה לפגוע בחופש הפולחן באופן קבוע, העתירה נדחתה[i] (בעניין החוקיות נדון בהמשך). חוץ מעמימות ההנחיה האחרונה של השלט, לכאורה הכל ברור. אבל כפי שציינו, מי שיעלה להר כיום יחווה תפילות, השתחוויות ועוד שלל פעילויות פולחניות, בנוכחות שוטרים. בשנים האחרונות נוצר מצב כי יהודי יכול להתחיל תפילה ללא בעיה אך תנודה לא נכונה או אמירת מזמור בקול רם מדי עלולה להוביל אותו לתחנת המשטרה. כלומר – השלט לא באמת משקף את המצב בשטח.
[i] בג"ץ 6013/18 מוקד המרכז הישראלי לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם נ' משטרת ישראל (נבו 28.2.2021).
עם הצבת, השלט בגרסתו האחרונה בשנת 2015, במהלך השנים (כמעט עשור), עמותת "בידינו" פנתה מספר פעמים לדרגי המשטרה השונים באמצעות בקשות לחופש המידע בבקשה פשוטה: לפרסם את כללי ההתנהגות בהר הבית. להלן עיקרי חלק מן התשובות של היועץ המשפטי למחוז ירושלים:
23/07/2015:
"מלבד האמור בשלט, מתבצע תדרוך נוסף, בעל פה, בכניסה להר הבית, במסגרתו מועברות הנחיות למבקרים עם דגשים ספציפיים ורלוונטיים למועד הביקור".
08/01/2020:
"אבקש להפנותך למענה שהוצאתי למרשך ביום 23.7.15, הנכון גם לעת הזו… מלבד האמור, אין נהלים כתובים המתייחסים לכללי הבידוק או הביקור בהר הבית".
15/08/2021:
"הסוגיות המועלות בפנייתך… נדונו בהרחבה בפסיקת בתי המשפט… אשר דן, בין היתר בכללי הביקור בהר הבית ובשלט בו הם מופיעים. עמדת המדינה בנושא לא השתנתה, והשיקולים העומדים בבסיסה חלים אף בעת הזו.
יודגש שוב, כי אי קיום כללי הביקור בהר הבית עלול לגרום להידרדרות אשר תוריד לטמיון שנים של עשייה מאומצת במקום, תוך סיכון הסדר הציבורי, השלום והבטחון.
הדברים הם ברורים, ובכל מקרה של ספק, יש לקבל אישור מפורש מהשוטרים במקום.
הניסיון לטעון לאי בהירות בכללי הביקור, במטרה להצדיק התנהלות קלוקלת בהר הבית, לא יצלח".
עניין הנהלים הכתובים הוזכר כמה פעמים בתשובות המשטרה. כך בפניה בעניין נוסף בהר, איסור שתיה בברזיות (כיום יהודים שותים לרוויה), נכתב על ידי מדור תלונות הציבור הארצי וחופש המידע של משטרת ישראל ב31/08/2020: "כמו כן לא קיימים נהלים שמסדירים את כללי הביקור בהר הבית, וכפועל יוצא – אין נהלים המסדירים את נושא הברזיות".
כך גם ב18/08/2022 עו"ד אביעד ויסולי ביקש לקבל את הוראות הדרג המדיני למשטרה בין השנים 2017 ל2022:
"בדומה למה שענינו לך בעבר, נציין כי המשטרה פועלת על פי נהלים כלליים בכל מקום, לרבות בהר הבית. נהלים אלה אינם ייחודיים להר הבית הום נועדו להסדיר את התנהלותה הרגילה של המשטרה בהתאם לסמכויותיה…
עיקר כללי הביקור בהר הבית מופיעים בשלט המוצב במקום. המשטרה פועלת בתחום הר הבית בהתאם למדיניות הדרג המדיני, הנחיות פיקודיות בעניין מתעדכנות בשיח מפקדים יומיומי, בכפוף למדיניות האמורה.
לא קיימים נהלים כתובים שמסדירים את כללי הביקור בהר הבית (אשר, כאמור, נשענים, על מדיניות הדרג המדיני)…"
ב16/03/2023 מדור תלונות הציבור הארצי וחופש המידע נאלץ שוב להיענות לבקשת חופש המידע של מר אשר אפרתי אשר ביקש לקבל מידע אודות ההוראות המשטרתיות המפרטות את כללי ההתנהגות של יהודים בעלי חזות דתית בהר הבית. בתשובה נכתב: "לאחר שבחנו את הבקשה ושקלנו את השיקולים הרלוונטיים החלטנו להיענות לבקשתך ולהשיבך כי במשטרת ישראל לא קיימות הוראות כלשהן המפרטות את כללי ההתנהגות של יהודים בעלי חזות דתית בהר הבית"
– אם כך, מדוע רק יהודים בעלי חזות דתית זוכים להיות כפופים לליווי משטרי? תחת איזה סמכות המשטרה בשטח מחליטה להפלות את כל שאר העולים ולא להקנות להם את אותו ביטחון לו "זוכים" בעלי החזות הדתית?
נסכם את כל האמור לעיל:
ישנו שלט בכניסה להר אשר מורה על איסורים של פעולות מסוימות, לצורך הדיון נתמקד בפולחן דתי. המציאות מוכיחה כי פעולות פולחניות מסוימת כן מתאפשרות ע"י המשטרה בהר הבית. כלומר, ביד אחת המשטרה אומרת כי אין לבצע שום פעילות פולחנית בהר ובידה השנייה מאפשרת פולחן בהר – כפי שתואר לעיל, באופן קבוע מתקיימות תפילות במניין והשתחוויות בנקודות מוגדרות (כל יום ברמת היתר שונה ואקראית כמובן). היהודי המתפלל הוא כמו יתוש אשר מנסה פשוט לא להימחץ בין שתי הידיים המשטרתיות.
נפרט יותר לעומק את האבסורד בכל העניין, לצורך כך נגדיר את טענות גופי השלטון מהשוטר הזוטר בשטח ועד בית המשפט העליון והממשלה (שוב, ניקח את הפולחן הדתי כדוגמא אך זה נכון לפעולות נוספות שאינן פולחניות בהכרח, כמו הנפת דגל ישראל, שירת התקווה וכדו'). נתמקד בשאלה הפשוטה: האם מותר להתפלל ולהשתחוות בהר הבית?
- השלט בכניסה – "אסורה פעילות דתית / פולחנית בעלת סממנים חיצוניים גלויים". כמו כן, באותיות מודגשות: "בכל מקרה של ספק יש לקבל מראש אישור מהשוטרים במקום".
- מבחינת השוטר בשטח – ישנו שלט מאוד ברור המורה כי קיים איסור לקיים פולחן בהר הבית וכן מגדיר כי בכל ספק הוא הגורם המכריע ויש לקבל את אישורו. כמו כן, העולים קבלו תדריך מפורט אשר מסתיים (בדר"כ) במילים "יש להישמע להוראת השוטרים במקום". ועם זאת, אותו שוטר מאפשר לבצע פעילות פולחנית בהר הבית עד גבול מסוים אשר ידוע רק לו ומשתנה משעה לשעה ומשוטר לשוטר.
- מבחינת קצין הר הבית ועד מפקד מרחב דוד – יש נהלי ביקור ברורים כתובים בכניסה וכן תוספות הנאמרות בע"פ לפני העלייה ואל לו לאזרח להפירם. בנוסף, כל תלונה יש להפנות כלפי הדרג המדיני ובג"ץ.
- מבחינת מדוריה השונים של דוברות משטרת ישראל ובפרט מדור תלונות הציבור הארצי וחופש המידע – "לא קיימים נהלים כתובים שמסדירים את כללי הביקור בהר הבית" ובו זמנית, הנחיות המשטרה ניתנות לה על ידי הדרג המדיני, כנראה רק בע"פ…
- מבחינת השר לביטחון פנים לפני איתמר בן גביר, כדוגמת עומר בר לב: יש להקפיד ולשמור על "המצב הנוהג" מאז שנת 1967.[i] כמו כן, מי שמתפלל בהר הבית עובר על החוק.[ii]
- מבחינת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "אני הדרג המדיני ואני מתיר תפילה בהר הבית".[iii]
- מבחינת ממשלות ישראל מאז ועד היום: הסכם הסטטוס קוו בהר הבית לא השתנה.
- מבחינת הסכם הסטטוס קוו ובעקבותיו החלטה 761 של ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים (16/08/1967) – "משיעלו בכניסה להר-הבית מתפללים יהודים, יופנו על-ידי כוחות הביטחון לכותל המערבי"[iv] – מעולם לא נאמר במפורש כי קיים איסור להתפלל בהר הבית.
- מבחינת ספר החוקים במדינת ישראל – … לא קיים כל איסור!
- מבחינת בג"ץ לדורותיה – חופש הפולחן הוא אחד מזכויות היסוד של כל מדינה דמוקרטית. אם זאת, מכיוון שהמקום נפיץ ומסוכן וקיימת החלטה מדינית מ1967, למשטרה הסמכות למנוע את חופש הפולחן מאזרחיה היהודים של המדינה, במקום הכי קדוש להם.[v]
- גם מבחינת בג"ץ (2025) – בניגוד לעמדה שנמסרה מטעם המדינה במשך שנים כי "הדרג המדיני" קובע את ההגבלות בהר הבית, המשטרה נושאת מעתה באחריות מלאה לכל ההגבלות הנובעות כאמור, כביכול, מצורך ביטחוני בלבד. (על נושא זה נדון גם כן בפרקים הבאים).
לאחר סיקור זה, האם אתם מרגישים בטוחים שאתם יודעים את הכללים לגבי תפילה בהר הבית ויודעים בדיוק מה מותר ומה אסור?
מעבר לכך, פולחן בהר הבית היא סוגייה אשר נידונה החל מסוף מלחמת ששת הימים וקיימת לגביה פסיקות רבות. ומה לגבי דברים פשוטים יותר; דגל? שירת התקווה? חלוקת סוכריות?
נסיים את פרק זה באזכור העיקרון הדמוקרטי הפשוט: אם אין חוק שאוסר, אז מותר!
[i] https://www.inn.co.il/news/528699
[ii]https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001378821
[iii] https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/16132516
[iv] החלטת ועדת השרים לשמירה על המקומות הקדושים מיום י' באב תשכ"ז (16.8.67), החלטה 761 – הר הבית, גנזך המדינה.
[v] על פסיקות בג"ץ בעניין הר הבית ראה בפרקים הבאים.